כשאנחנו מתחילים לעצב עבור לקוח חדש אנחנו "מהמרים". אנחנו לא מכירים את הלקוח ברמה האישית, לא יודעים מה הוא מצפה ולא יודעים מה הוא רוצה.
יכול להיות שכשהוא אומר שהוא מאמן כושר אתם חשבתם על לוגו של איש שרירי עם משקולות והוא חשב על השם שלו כתוב בקו עדין עם מסגרת מסביב.
יכול להיות שכשהלקוחה שלכם אמרה שהיא מדריכת יוגה אתם חשבתם על משהו מגניב מורכב מהאותיות של השם שלה והיא בכלל רוצה מנדלה עם גאדירנט.
יכול להיות שכשהלקוח אומר שהוא רוצה לוגו מאוייר אתם דמיינתם דמות מגניבה עם עיניים מתוקות והוא התכוון לאייקון פשוט.
יש פער גדול מאוד בין מה שלקוחות אומרים לבין מה שהם רוצים, הפער הזה נוצר כי ההגדרות שלנו, ברמה המקצועית שונות ממה שהם מבינים או מגדירים.
לקוח שיקבל לוגו שונה מאוד מהסגנון שביקש עלול לקבל רגליים קרות מכל התהליך כי המעצב כביכול לא מבין בכלל מה הוא רוצה או כי הלקוח לא התחבר בכלל ועלול לפוצץ את העסקה על זה. לא חבל?
אז מה עושים בשביל לפתור את זה?
שולחים לכל לקוח בריף - שאלון מסודר - ומבקשים ממנו לענות בפירוט.
הבריף צריך לכלול שאלות בסיסיות ומורכבות, למשל:
מה שם העסק?
מה הסלוגן?
מה המוצר/ים או השירות שאתם נותנים?
מה מייחד אותך או את העסק שלך?
מיהו קהל היעד שלך?
מה אתה רוצה שהלוגו ישדר?
מה הם הערכים של המותג שלך?
מה הסגנון שאתה רוצה?
איזה צבעים אתה רוצה?
ממה תרצה להימנע?
רעיונות שהלקוח ירצה לראות?
הערות כלליות?
יש עוד הרבה שאלות לשאול, זה כבר תלוי בכל וכמה אתם רוצים להיכנס לפרטים.
תזכרו שרוב הלקוחות הם בעלי עסקים עסוקים, זה אומר שאין להם הרבה זמן לענות על הרבה מידי שאלות. שאלון ארוך מידי עלול להיראות מאיים או מתיש ואז תקבלו תשובות קצרות במקרה הטוב או שלא תקבלו מענה בכלל, במקרה הפחות טוב.
אני באופן אישי דורשת מכל לקוח לשלוח לי דוגמאות ללוגואים שאהב. אני תמיד מציינת שעדיף שיבחר לוגואים מתחומים אחרים ולא מהתחום שלו כי אני לא צריכה רעיונות ללוגואים, אני רוצה לראות את הסגנון שהוא מחפש.
לא פעם הופתעתי שהלקוחה כתבה שהיא רוצה סגנון רומנטי ובפועל הדוגמאות שהיא שלחה היו סופר גרפיות, עם קווים חדים ופרח אחד. בגלל הפרח היא קראה לזה רומנטי. אתם מבינים - זה לא הגדרות שהן שחור או לבן, וכאן הפער הזה גדל.
עוד משהו חשוב - אני תמיד מאפשרת ללקוח להגיד לי מה הוא דמיין בלוגו שלו, לא פעם זה עוזר לי להבין יותר טוב מה הוא רוצה וגם אם לא - זה נותן ללקוח תחושה שבאמת מקשיבים לו.
חשוב להבין שהלקוח נותן לנו מידע שרלוונטי לדעתו ואנחנו צריכים לקבל ולעבד את המידע ועדיין להישאר במסלול.
אם הלקוח הוא בעל חנות חיות אני לא אשים חיה מסוכנת או תוקפנית רק כי היא חיה, אם הלקוחה כותבת שהיא מייצרת תוספי תזונה טבעיים ושהיא מדרום אמריקה לא אשים את הפסל ישו הגואל או ערימת אלפחורס רק כי זה קשור לדרום אמריקה.
יש גבול בין "רעיון מגניב" ל"הלכת רחוק מידי" וחייבים להיות מודעים אליו.
לכל אדם יש עולם דמיון עשיר באלמנטים שקשורים לחיים שלו. בין אם הוא הלקוח או מעצב גרפי. אנחנו חייבים למצוא את הדרך הנכונה לשלב ביניהם.
אגב, טיפ אישי ממני - אם הלקוח אומר "לא ראיתי שום דבר שאהבתי" - תתכוננו לצאת לדרך מאתגרת.
היום יש כל כך הרבה לוגואים מהממים שנעשו ע"י מעצבים סופר מוכשרים ברחבי העולם ולכן יש 2 אופציות: או שהוא לא ידע איך לחפש כמו שצריך ולכן לא הגיע למשהו שהוא אוהב, או שהוא חיפש ולא מצא כי הציפיות שלו גבוהות מידי או ספציפיות מידי. זה לא אומר שאי אפשר לעמוד בהן, זה רק אומר שהדרך תהיה יותר ארוכה ומאתגרת ולרוב זה אומר שתוציאו מעצמכם יותר ממה שחשבתם שתוכלו והתוצאה הסופית תהיה מהממת. או שלא.
אז לסיכום - אל תוותרו על הבריף מהלקוח. נסו להבין מי הוא ומה הוא.
לא תמיד תקבלו את המידע המלא אבל תלמדו לקרוא בין השורות, תבינו את הבריף ובעיקר - אל תלכו לאיבוד. הבריף כאן כדי לעזור לכם. אפשר לנסות דברים מעניינים, אפשר ללכת לכל מיני כיוונים אבל אל תפספסו את המטרה העיקרית כאן - לוגו שידבר ללקוח, לקהל היעד ולמוצר או השירות.
בהצלחה לכולם!